שיימינג ברשתות בפלטפורמות השונות

שיימינג ברשתות בפלטפורמות השונות

בעידן הרשתות החברתיות תופעת השיימינג, או במונח העברי "ביוש", היא תופעה נפוצה ונרחבת. שיימינג היא תופעה שמתארת חשיפת מידע או פרטים שמטרתם לבייש, להוקיע, ללעוג או להגחיך אדם בפלטפורמה החברתית. השיימינג בראי החוק הוא למעשה תופעה שמתארת פרסום של לשון הרע כנגד אדם או כנגד גוף עסקי במסגרת שימוש ברשת חברתית בעלת תפוצת שימוש רחבה. חשוב להבין שפרסום תוכן פוגעני באמצעות שימוש בפלטפורמות חברתיות חושף את המפרסם לתביעה אזרחית נזיקית מכוח חוק איסור לשון הרע ובמקרים מסוימים וקיצוניים אף העמדה לדין פלילי ויש לחשוב פעמיים על התוכן אותו אנו בוחרים לפרסם ולשתף ולבחון היטב באם הוא לא מהווה הוצאת דיבה אסורה.

 

שיימינג ברשתות החברתיות

מכיוון שהרשתות החברתיות נהנות מקהל משתמשים רחב והתפוצה היא תפוצה נרחבת ומיידית נוצר מצב שבו כל אדם המחזיק מקלדת יכול לכתוב ככל העולה על רוחו, ללא ריסון או פיקוח ולהגיע לתפוצה רחבה של חשיפות ולעיתים אף לעשות זאת באנונימיות מוחלטת. הקלות שבפרסום וקלות היד על המקלדת מובילים למצב שבו מוגשות לא מעט תביעות בגין שיימינג לבתי המשפט.

 

מתי השיימינג הופך להיות לשון הרע

ככלל לכל אדם יש זכות טבעית לחופש ביטוי, כל אדם רשאי לכתוב ולהגיד ככל העולה על רוחו, על אחת כמה במדינה דמוקרטית המעלה על נס את זכויות הפרט ומכירה בזכויות האדם הבסיסיות והטבעיות כזכויות חוקתיות. יחד עם זאת ומכיוון שהזכות לחופש הביטוי, מתנגשת באופן ישיר עם הזכות לכבוד, לשם טוב ולמוניטין יש לבחון היטב אם הפרסום אינו כזה אשר יוצא מגדרי חופש הביטוי ועולה עד כדי הוצאת דיבה אסורה בהיותו משפיל או מבזה, שכן אז חשוף כותב הפוסט לתביעה אזרחית מכוח חוק איסור לשון הרע ושיימינג באינטרנט

 

תביעה עקב שיימינג לפי חוק איסור לשון הרע

ככל שאדם סבור כי הוא נפגע עקב ביוש המהווה הוצאת דיבה אסורה, ביכולתו להגיש תביעה אזרחית כנגד המפרסם מכוח חוק איסור לשון הרע. בהתאם, ככל שיקבע בית המשפט כי הפרסום ברשת החברתית היווה הוצאת דיבה אסורה, הרי שהמפרסם צפוי לחוב בפיצוי נזיקי שיכול להגיע עד 140,0000 ₪ ללא הוכחת נזק. לאחר שיוכח כי הפרסום אכן היווה לשון הרע, יעבור הנטל לכתפי המפרסם, כך שיוכל לנסות ולהוכיח כי הפרסום נהנה מן האחת ההגנות שבחוק. לדוגמא, בחוק איסור לשון הרע ישנה הגנת "אמת דיברתי", כך שככל והמפרסם יוכיח כי הפרסום היה אמת, למרות שהמדובר בלשון הרע בית המשפט לא יטיל עליו אחריות.

 

שיימינג ברשתות – שיתוף פוסט בפייסבוק יכול להוות לשון הרע

לאחרונה, נקבע בבית המשפט העליון בפסק דין תקדימי כי שיתוף של פוסט שתוכנו מהווה לשון הרע מקים עילת תביעה כנגד משתף הפוסט וגם כאשר לא הוא זה שכתב אותו. הרציונאל מצוי בכך שפעולת השיתוף למעשה מרחיבה את פרסום הפוסט ואת מעגל החשיפה אליו ולכן רצוי לקרוא היטב את הפוסט שבחרתם לשתף וזאת בטרם לחצתם על לחצן השיתוף.

למשרדנו ניסיון רב בתביעות הוצאת לשון הרע ברשתות החברתיות והנכם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ פרטני.

אהבתם את המאמר, מוזמנים לשתף אותו ברשתות החברתיות

כתוב/כתבי תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם מבית סטארטאפיזם