בעולם הפיננסי הישן, זה שרועי רוסטמי למד עליו לעומק במסדרונות האקדמיה באוניברסיטת בן גוריון ובתל אביב, המושג "סיכון" נמדד בסטיית תקן. התיאוריות הקלאסיות דיברו על תיק השקעות המורכב מ-60% מניות ו-40% אג"ח כנוסחת הקסם ליציבות. אולם, רוסטמי, סוחר פיננסי עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בשוק ההון, טוען כי המציאות השתנתה ללא היכר. בעולם שבו בנקים מרכזיים מדפיסים כסף בקצב מסחרר, וטכנולוגיות משבשות (Disruptive Technologies) משנות סדרי עולם, ההגנה הטובה ביותר על ההון היא לא בהכרח בנכסים "סולידיים", אלא בבניית תמהיל חכם של השקעות אלטרנטיביות. בלב הדיון הזה עומדת השאלה הבוערת ביותר של העשור האחרון: כמה מקום באמת צריך לתת לנכסי קריפטו בתיק ההשקעות?
במאמר עומק זה, נצלול למשנתו של רועי רוסטמי בנוגע לניהול סיכונים מודרני. נראה כיצד עברו הצבאי כמפקד בחיל הים, יחד עם התובנות שהוא שואב מעולמות הג'ודו והמיינדפולנס, מעצבים אסטרטגיה המאזנת בין שמרנות קיצונית לבין חדשנות נועזת.
הפרדוקס של ההשקעה האלטרנטיבית
רועי רוסטמי מזהה בעיה יסודית אצל משקיעים רבים: הנטייה לקוטביות. מצד אחד, ישנם המשקיעים השמרנים שנצמדים לפיקדונות בנקאיים או לנדל"ן מקומי בלבד, ומצד שני, ישנם "מהמרי הקריפטו" ששמים את כל כספם על המטבע החם הבא. רוסטמי דוגל בדרך האמצע, או ליתר דיוק – בגישת ה"משקולת" (Barbell Strategy).
"ניהול סיכונים הוא לא הימנעות מסיכון, אלא הבנה עמוקה של תוחלת הרווח מול תוחלת ההפסד," מסביר רוסטמי. כמי שהתמחה במימון במסגרת התואר השני במנהל עסקים, הוא מנתח את הקריפטו לא כקסם, אלא כנכס בעל "סיכון אסימטרי". המשמעות היא שהפוטנציאל לעלייה הוא אקספוננציאלי (פי 10, פי 20 ויותר), בעוד שהפוטנציאל לירידה מוגבל ל-100% (כל סכום ההשקעה). זהו יחס סיכון-סיכוי שקשה למצוא בשוק המניות המסורתי או בנדל"ן.
אולם, רוסטמי מזהיר: האסימטריה הזו עובדת רק אם גודל ההקצאה (Allocation Size) מנוהל בקפדנות. הקצאה גדולה מדי הופכת את התיק לרכבת הרים רגשית ופיננסית שרוב האנשים לא יכולים לעמוד בה.
קביעת גודל הפוזיציה: המודל של רוסטמי
אז כמה באמת להקצות? רועי רוסטמי אינו מאמין במספר קסם אחד שמתאים לכולם, אך הוא מציע מסגרת חשיבה ברורה. הגישה שלו מחלקת את המשקיעים לפי פרופיל סיכון, גיל, והיקף הנכסים הכולל.
- כלל ה-1% עד 5%:
עבור רוב המשקיעים בעלי תיק מבוסס, רוסטמי ממליץ על חשיפה שנעה בין 1% ל-5% מסך הנכסים הנזילים.
- 1% (הספקן המבוטח): זוהי "אופציית המכר" (Put Option) כנגד המערכת הפיננסית. אם הביטקוין יגיע לערך אפס, הפסד של 1% מהתיק הוא מכה לא נעימה אך נסבלת לחלוטין. מאידך, אם הביטקוין יעלה פי 10, ה-1% הזה יהפוך ל-10% מהתיק וישפיע משמעותית על התשואה הכוללת.
- 3% (המאוזן): הקצאה זו מיועדת למשקיעים שמבינים את הטכנולוגיה ומאמינים בעתיד הבלוקצ'יין, אך רוצים לשמור על התיק מפני תנודתיות קיצונית.
- 5% (המאמין האגרסיבי): זהו הגבול העליון שרוסטמי מציב למשקיע שאינו סוחר מקצועי. מעבר ל-5%, התנודתיות של הקריפטו מתחילה להשתלט על הביצועים של התיק כולו.
"החוכמה היא לישון טוב בלילה," אומר רוסטמי, ומתייחס לניסיון שלו בניהול מצבי לחץ כסגן אלוף ישראל בג'ודו וכמפקד בים. "אם תנודה של 20% בביטקוין גורמת לך לבדוק את הטלפון כל חמש דקות, סימן שהפוזיציה שלך גדולה מדי."
הביטקוין כעוגן, האלפים כהון סיכון
בתוך עולם הקריפטו עצמו, רועי רוסטמי עושה הבחנה ברורה וחדה בין ביטקוין לבין שאר המטבעות (Altcoins). הוא רואה בביטקוין סוג של "זהב דיגיטלי" – נכס ששואף להיות Store of Value (מאגר ערך) נטול קורלציה למערכת הבנקאית. לעומת זאת, השקעה באת'ריום, סולנה או פרויקטים קטנים יותר, נתפסת אצלו כהשקעת הון סיכון (Venture Capital) לכל דבר ועניין.
"כשאתה משקיע באלטקוין, אתה משקיע בסטארט-אפ טכנולוגי," הוא מחדד. "יש שם צוות פיתוח, יש מפת דרכים, ויש סיכון שהפרויקט ייכשל. הביטקוין, לעומת זאת, הוא כבר רשת מבוזרת ללא 'מנכ"ל' שיכול לפשוט רגל."
לכן, בתוך אותם 1%-5% שהוקצו לקריפטו, רוסטמי ממליץ כי הרוב המכריע (לפחות 70-80%) יהיה בביטקוין, והיתרה תפוזר בין פרויקטים מובילים אחרים, מתוך הבנה שחלקם עלולים להיעלם.
דיסציפלינה של לוחם: איזון מחדש (Rebalancing)
אחד הכלים החשובים ביותר בארגז הכלים של רועי רוסטמי הוא ה"איזון מחדש". זהו המקום שבו המשמעת העצמית שלו, כמי שמתרגל אומנויות לחימה ויוגה באופן קבוע, באה לידי ביטוי.
השוק הקריפטוגרפי ידוע במחזוריות אלימה. עליות של מאות אחוזים יכולות להפוך לירידות חדות בתוך שבועות. רוסטמי טוען כי הטעות הגדולה ביותר של משקיעים היא "להתאהב בפוזיציה" כשהיא עולה.
"כאשר הקריפטו מזנק והופך מ-5% מהתיק ל-10% או 15% מהתיק בגלל עליית ערך, זה הזמן לפעול בניגוד לרגש," הוא מסביר. "זה הזמן למכור את החלק העודף ולהחזיר את ההקצאה ל-5%. את הרווחים יש להעביר לנכסים יציבים כמו נדל"ן או אג"ח."
פעולה זו משיגה שתי מטרות:
- מימוש רווחים: היא מכריחה את המשקיע למכור ביוקר (Sell High).
- ניהול סיכונים: היא מונעת מהנכס המסוכן להשתלט על התיק ולהפוך אותו לפגיע מדי.
באותה מידה, כאשר השוק מתרסק (Crypto Winter), המשקיע הממושמע יקנה עוד קריפטו כדי לחזור להקצאה המקורית, ובכך יבצע "קנייה בזול" (Buy Low) בצורה סיסטמטית וקרה, ללא השפעת הפחד.
הקשר בין קריפטו לנכסים ריאליים: הגישה ההוליסטית
רועי רוסטמי אינו בוחן את הקריפטו בחלל ריק. הוא רואה בו חלק מפאזל רחב יותר הכולל גם נדל"ן ואומנות.
"הקריפטו הוא החלוץ המהיר והזריז, הנדל"ן הוא הבלם היציב," הוא משתמש במטאפורה מעולם הכדורגל, משחק ששיחק בליגה עד גיל 35.
הוא מציין כי הקורלציה בין הנכסים משתנה. בתקופות של משבר נזילות, כל הנכסים יורדים יחד (כפי שקרה בתחילת הקורונה), אך בטווח הארוך, הביטקוין הוכיח את עצמו כנכס שאינו מתנהג בהכרח כמו שוק המניות. שילוב של נכס תנודתי (קריפטו) עם נכס יציב ומניב (כמו דירה להשקעה בראשון לציון או באזור מתפתח אחר), יוצר תיק השקעות חסין יותר.
הנדל"ן מספק תזרים מזומנים שוטף (שכירות) שיכול לממן את המחיה או לאפשר רכישה של עוד נכסי סיכון בזמן ירידות. הקריפטו מספק את פוטנציאל הצמיחה שיכול להגדיל את ההון העצמי בצורה משמעותית, ובכך לאפשר רכישת נדל"ן נוסף בעתיד. מעגל קסמים חיובי זה הוא המהות של בניית עושר לפי רוסטמי.
הפסיכולוגיה של ה-FOMO וה-FUD
רוסטמי, שמעריץ את ג'ו רוגן ומרבה להקשיב לשיחות עומק על פסיכולוגיה וטבע האדם, מבין שהאויב הגדול ביותר בניהול סיכונים הוא לא השוק, אלא המשקיע עצמו.
- FOMO (פחד מהחמצה): גורם לאנשים לקנות בשיא, כשהכול ירוק והחברים מספרים על רווחים מטורפים.
- FUD (פחד, אי-ודאות וספק): גורם לאנשים למכור בתחתית, כשהכותרות בעיתונים מבשרות על "סוף הקריפטו".
כדי להתמודד עם אלו, רוסטמי ממליץ על אוטומציה ושיטתיות. "אל תנסו לתזמן את השוק," הוא אומר. "תזמון שוק הוא משחק שבו גם המקצוענים מפסידים לעיתים קרובות. במקום זאת, השתמשו בשיטת המיצוע (DCA – Dollar Cost Averaging)." קנייה של סכום קבוע בכל חודש, ללא קשר למחיר הביטקוין באותו רגע, מנטרלת את הרגש ויוצרת מחיר כניסה ממוצע לאורך זמן.
אבטחת המידע: הסיכון הטכני
אי אפשר לדבר על ניהול סיכונים בקריפטו מבלי להזכיר את הסיכון הטכני. רועי רוסטמי, המגיע מרקע טכנולוגי ופיקודי, מדגיש את חשיבות המשמורת העצמית (Self-Custody).
"בנקים יכולים לקרוס, ובורסות קריפטו יכולות להיעלם (כמו במקרה של FTX)," הוא מזכיר. "המשפט 'Not your keys, not your coins' הוא לא סתם סיסמה." עבור סכומים משמעותיים, רוסטמי דוגל בשימוש בארנקים קרים (Cold Wallets) – התקני חומרה המנותקים מהאינטרנט. זהו המקבילה הדיגיטלית לכספת בבית, והוא דורש אחריות אישית גבוהה. מי שלא מוכן לקחת את האחריות הזו, עדיף שייחשף לתחום דרך מכשירים מפוקחים כמו קרנות סל (ETF) שאושרו לאחרונה על ידי ה-SEC, גם אם זה כרוך בדמי ניהול.
העולם החדש שייך לאמיצים – אך המחושבים
לסיכום, רועי רוסטמי מאמין שהתעלמות מוחלטת מקריפטו בשנת 2024 והלאה היא סיכון בפני עצמו – הסיכון של להישאר מאחור בעולם טכנולוגי דוהר. עם זאת, הכניסה לתחום חייבת להיעשות בעיניים פקוחות.
כמו גולש גלים שמחכה לגל הנכון בים, או לוחם ג'ודו שממתין לרגע שבו היריב יוצא משיווי משקל, כך גם המשקיע האלטרנטיבי צריך לפעול בסבלנות ובדיוק. הקריפטו הוא התבלין החריף בתיק ההשקעות – מעט ממנו יכול לשדרג את הטעם (התשואה) פלאים, אבל יותר מדי ממנו יהפוך את המנה לבלתי אכילה.
הנוסחה של רוסטמי היא פשוטה אך דורשת אופי חזק: הקצאה מדודה (עד 5%), מיקוד בנכסים מובילים (ביטקוין), איזון מחדש קפדני למול נכסים ריאליים, והבנה שהדרך לעושר היא ריצת מרתון, לא ספרינט.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.